רוקו סיפרדי

אורטונה, עיירה בחבל אברוצו שבמזרח איטליה, היא המקום שבו נולד ב-4 במאי 1964 רוקו אנטוניו טאנו, המוכר בעולם כרוקו סיפרדי (Rocco Siffredi). השחקן והבמאי נחשב לגבר בעל ההשפעה הגדולה ביותר שיצא מתעשיית המבוגרים האירופית.

בתחילת שנות ה-80 עבר לפריז, ושם מצא את דרכו אל הענף הצרפתי. הסצנה הראשונה שלו צולמה ב-1986. בראשית שנות ה-90 עבר לאמריקה, ושם נעשה הפנים האירופיות של סגנון חדש: צילום בלי עלילה, ישירות, כשהבמאי עצמו מחזיק את המצלמה. מאז השתתף ביותר מ-1,300 סרטים, ובאמצע אותו עשור החל לביים והקים חברת הפקה פרטית.

הפרסים שלו משתרעים על פני שלושים שנה, והרשימה מהארוכות בענף. רשימות הזוכים של AVN מונות עשר זכיות שלו בתואר השחקן הזר של השנה: 2003, 2009, כמעט כל שנה מ-2011 עד 2016, ועוד 2019 ו-2021. לכך נוספו פרסי AVN על סצנות ובימוי: במאי זר של השנה ב-2019, הסצנה הנועזת ב-2013, סצנה אנאלית ב-2019 לצד אנג'לה וייט ב-I Am Angela ושוב ב-2021, ופרס על בימוי בינלאומי ב-2023. שלושה פרסי בימוי ראשונים הגיעו כבר ב-2003 וב-2006.

XRCO הכניסו אותו להיכל התהילה ב-2001, ו-AVN ב-2002.

אבל אולי הפרק המפתיע ביותר נכתב בקולנוע האמנותי. קתרין ברייה, מהבמאיות הבולטות בצרפת, ליהקה אותו ב-1999 ל'רומנס' (Romance), ואחר כך כתבה עבורו תפקיד ב'אנטומיה של הגיהינום' (Anatomy of Hell). אלה היו תפקידים מרכזיים, לא הופעות אורח, והם הציבו אותו בין המעטים מהענף שעבדו עם יוצרת מהשורה הראשונה באירופה.

ביוני 2004 הכריז על סוף דרכו כשחקן, לדבריו למען ילדיו, כדי להתרכז בבימוי ובהפקה, אבל בסופו של דבר חזר. ב-2016 יצא עליו הסרט התיעודי 'רוקו', וב-2024 עלתה בנטפליקס 'סופרסקס', סדרה שמבוססת על חייו, שבה גילם אותו אלסנדרו בורגי. באיטליה הוא ידוען לכל דבר ומתראיין גם בעיתונות הכללית.

את רוזה קאראצ'ולו, דוגמנית מהונגריה, הכיר ב-1993; השניים נשואים ויש להם שני בנים. בראיונות הוא חוזר שוב ושוב לפער בין הפרסונה הציבורית לחיים בבית, ולרקע הקתולי שלו.