קונדום: איך בוחרים, איך עוטים נכון ומה עושים כשמשהו משתבש

קונדום הוא כנראה אמצעי ההגנה הכי מוכר בעולם, ובכל זאת הרבה אנשים משתמשים בו בלי שאי פעם הסבירו להם איך עושים את זה נכון. התוצאה מוכרת: קונדום שמחליק, קונדום שנקרע, או קונדום שנשאר במגירה כי "הוא הורס את ההרגשה". רוב הבעיות האלה לא נובעות מהקונדום עצמו, אלא מבחירה של מידה לא מתאימה, מעטייה חפוזה או מחומר סיכה לא נכון. המדריך הזה עובר על כל מה שכדאי לדעת — מהמדף בסופר ועד הרגע שאחרי.

למה בכלל קונדום

לקונדום יש שני תפקידים, ושניהם חשובים באותה מידה. הראשון הוא מניעת היריון: הוא חוסם את הזרע ולא נותן לו להגיע לרחם. השני, שלעיתים נשכח, הוא הגנה מפני מחלות המועברות במגע מיני. רוב אמצעי המניעה האחרים — גלולות, התקן, זריקות — מגינים רק מפני היריון. הקונדום הוא האמצעי הנפוץ היחיד שעושה את שני הדברים יחד, ולכן הוא חשוב במיוחד עם בן או בת זוג חדשים, ובכל מצב שבו לא ברור מה מצב הבריאות של שני הצדדים.

הקונדום לא מבטיח הגנה מוחלטת. יש מחלות שעוברות גם במגע עור בעור באזורים שהוא לא מכסה, ויש מקרים של קרע או החלקה. אבל כשמשתמשים בו נכון ובאופן עקבי, הוא מוריד את הסיכון בצורה משמעותית מאוד — וזה בדיוק העניין.

איך בוחרים קונדום

מידה

זו הטעות הנפוצה ביותר. קונדום צר מדי לוחץ, מפחית תחושה ונוטה להיקרע. קונדום רחב מדי עלול להחליק באמצע. רוב היצרנים מציעים לפחות שלוש מידות: צרה, רגילה ורחבה, ולפעמים גם מידות מדויקות יותר לפי היקף. המדד החשוב הוא ההיקף ולא האורך — כמעט כל קונדום ארוך מספיק, אבל לא כל קונדום מתאים לכל היקף. אם הקונדום הרגיל מרגיש לוחץ, כדאי לנסות מידה רחבה יותר; אם הוא מתקפל ומחליק, מידה צרה.

חומר

רוב הקונדומים עשויים לטקס, חומר דק, גמיש וזול. מי שרגיש או אלרגי ללטקס יכול לבחור בקונדומים מפוליאוריתן או מפוליאיזופרן — חומרים סינתטיים שמגינים באותה רמה. יש גם קונדומים מעור טבעי של בעלי חיים, אבל הם מגינים רק מפני היריון ולא מפני מחלות, ולכן הם לא מתאימים למי שמחפש הגנה מלאה.

סוגים ותוספות

על המדף יש מגוון: דקים במיוחד, עם מרקם, עם טעמים, עם חומר סיכה מובנה או עם חומר שמאט את הגמירה. רובם עניין של העדפה אישית. קונדומים בטעמים נועדו בעיקר לסקס אוראלי, וכדאי לא להשתמש בהם לחדירה רגילה כי הסוכר שבהם עלול לגרות. מה שכן חשוב בכל קונדום: תו תקן, תאריך תפוגה שלא עבר, ואריזה שלמה.

איך עוטים קונדום נכון — שלב אחר שלב

1. בודקים את האריזה. תאריך תפוגה, ואריזה שלא נקרעה. כשלוחצים עליה בעדינות אמורה להרגיש כרית אוויר קטנה — זה סימן שהיא אטומה.
2. פותחים בזהירות. בידיים, מהפינה המסומנת. לא בשיניים ולא במספריים, וזהירות מציפורניים ארוכות או טבעות.
3. מוודאים את הכיוון. הקונדום אמור להיראות כמו כובע קטן שהטבעת שלו פונה החוצה, כך שהוא נגלל כלפי מטה בקלות. אם עטיתם בצד הלא נכון — זורקים ולוקחים חדש, כי ייתכן שכבר נגעו בו נוזלים.
4. לוחצים על הקצה. צובטים את הקצה העליון כדי להוציא את האוויר ולהשאיר מקום לזרע. בועת אוויר כלואה היא אחת הסיבות הנפוצות לקרע.
5. גוללים עד הבסיס. על איבר זקוף לגמרי, כל הדרך למטה.
6. בסוף — אוחזים בבסיס. מיד אחרי הגמירה ולפני שהזקפה יורדת, יוצאים כשמחזיקים את הקונדום בבסיס כדי שלא יחליק ויישאר בפנים.
7. זורקים לפח. קושרים, עוטפים בנייר וזורקים לפח — לא לאסלה. ותמיד קונדום חדש לכל סיבוב.

חומר סיכה: החבר הכי טוב של הקונדום

חיכוך הוא האויב של הקונדום. מעט חומר סיכה מפחית את הסיכוי לקרע ומשפר את התחושה לשני הצדדים. הכלל החשוב: עם קונדום מלטקס משתמשים רק בחומר סיכה על בסיס מים או סיליקון. שמן תינוקות, קרם גוף, וזלין או שמן קוקוס מחלישים את הלטקס בתוך דקות ספורות — גם אם לא רואים את זה בעין. בחדירה אנאלית, שבה אין סיכה טבעית, חומר סיכה הוא לא תוספת אלא הכרח; עוד על זה בעמוד סקס אנאלי ובמדריכים שבבלוג.

הטעויות הנפוצות

• לעטות באמצע. יש מי שמתחילים בלי ועוטים רק לקראת הסוף. נוזלים מופרשים כבר מההתחלה, ולכן הקונדום צריך להיות שם מהרגע הראשון של מגע.
• שני קונדומים אחד על השני. זה לא "כפול הגנה" — החיכוך ביניהם מגדיל את הסיכוי ששניהם ייקרעו.
• קונדום בארנק. חום וקיפול מתמיד מחלישים אותו. עדיף לשמור במקום קריר ויבש.
• שימוש חוזר. קונדום הוא חד־פעמי, תמיד.
• מעבר בין סוגי חדירה. במעבר מחדירה אנאלית לווגינלית מחליפים קונדום, כדי לא להעביר חיידקים.

מה עושים כשהקונדום נקרע או החליק

קורה, גם לזהירים. קודם כול — לעצור, לא להיבהל ולא להאשים. אחר כך יש שתי שאלות נפרדות. לגבי היריון: גלולת "היום שאחרי" נמכרת בבתי מרקחת, ויעילותה הגבוהה ביותר כשנוטלים אותה מוקדם ככל האפשר; הרוקח יכול להסביר את האפשרויות. לגבי מחלות: אם לא ברור מה מצב הבריאות של בן או בת הזוג, כדאי לפנות לרופא או למרפאה לבריאות מינית ולהתייעץ על בדיקות. יש גם טיפול מונע שניתן מיד אחרי חשיפה בסיכון — וגם הוא תלוי זמן, ולכן לא מחכים.

קונדום ומין אוראלי

רבים לא יודעים שגם במין אוראלי יכולות לעבור מחלות. קונדום על הפין בזמן מין אוראלי מפחית את הסיכון, ולכן בדיוק בשביל זה קיימים קונדומים בטעמים. במין אוראלי לאישה או באזור פי הטבעת משתמשים ב"מחסום פה" — יריעה דקה של לטקס שמניחים על האזור. אפשר גם לגזור קונדום לאורכו ולפרוש אותו כיריעה, אם אין מחסום מוכן. זה אולי נשמע מסורבל, אבל בקשר חדש או מזדמן זו הדרך הפשוטה ביותר להוריד סיכון בלי לוותר על מה שנעים.

קונדום נשי

יש גם קונדום שנכנס לנרתיק במקום לעטוף את הפין. הוא עשוי בדרך כלל מפוליאוריתן או ניטריל, ולכן מתאים גם למי שרגישים ללטקס. אפשר להכניס אותו עוד לפני שמתחילים, כך שאין צורך לעצור באמצע, והוא נותן לאישה שליטה מלאה על ההגנה. הוא פחות נפוץ על המדפים בישראל ומעט יקר יותר, אבל שווה להכיר אותו כאפשרות. כלל חשוב אחד: לא משתמשים בקונדום רגיל ובקונדום נשי יחד — החיכוך ביניהם עלול לקרוע את שניהם.

איך מדברים על זה

הרבה פעמים החלק הקשה הוא לא הקונדום אלא השיחה. כדאי להעלות את הנושא לפני שמגיעים למיטה, בטון רגיל ולא כהאשמה: "יש לי קונדומים, אני מעדיף/ה להשתמש". מי שמגיב לזה בזלזול מלמד אתכם משהו על איך הוא מתייחס לבריאות שלכם. והחדשות הטובות: עם המידה הנכונה, קצת חומר סיכה ומעט תרגול, רוב האנשים מגלים שההבדל בתחושה קטן בהרבה ממה שחשבו — במיוחד כשהראש משוחרר מדאגה.

כמו בכל דבר, תרגול עוזר. אפשר להתאמן על עטייה לבד, בזמן אוננות, כדי שבפעם הבאה זה יקרה בתנועה אחת בלי גמגום.

לסיכום

קונדום טוב הוא קונדום במידה הנכונה, מחומר שמתאים לכם, עם חומר סיכה מתאים ובשימוש עקבי מההתחלה ועד הסוף. הוא הדרך הפשוטה ביותר להגן גם מפני היריון לא מתוכנן וגם מפני מחלות, והוא זמין בכל סופר ובית מרקחת בלי מרשם. שווה להשקיע חמש דקות ולמצוא את הסוג שנוח לכם — כי קונדום שנוח לשים הוא קונדום שבאמת משתמשים בו.